נשואה לחגי ואמא לשלושה ילדים מדהימים: נעם, אורי ועומר. קודם כל ולפני הכל אני אמא! מאז שאני זוכרת את עצמי חלמתי להיות אמא ותמיד אהבתי שיש ילדים מסביבי. לכן, כל כך טבעי עבורי היה ללמוד הוראה, בידיעה שהעשייה שלי תמיד תהיה סביב ילדים.

חינוך עבורי זו שליחות אמיתית. החיבור לכל ילד וילדה, המבט בעיניים, הידיעה שאני מבוגר משמעותי עבורם, מבחינתי שווה את הכל. אני מאד מאמינה בתהליך ובהובלה של הילדים צעד אחר צעד ובהבאתם מנקודה אחת לאחרת, כזו שאפילו הם לא ידעו שהם יכולים להגיע אליה. באמצעות הקשר הבינאישי העמוק שמתפתח ביני ובין הילדים וכן עם הוריהם, נוצרת תקשורת שהבסיס שלה הוא אמון, תקשורת שבמסגרתה אפשר ורצוי לומר הכל, מאחר והמטרה של קידום הילדים היא מעל הכל מבחינתי.

הקידום של כל אחד מהילדים מתבצע בדרכים שונות ומגוונות (משחק, שיעור מתוקשב, דפי עבודה, יצירה ועוד), המותאמות באופן אישי לכל אחד מהילדים, מתוך הבנה כי כל ילד זקוק למשהו אחר ואף ילד לא דומה לילד אחר.

אז אחרי 13 שנים במערכת החינוך, מתוכן חינכתי תלמידים בכיתות ג'-ז', הייתי סגנית מנהלת, רכזת שכבה ורכזת שפה, לימדתי מקצועות רבי מלל בבתי ספר יסודיים וכן ספרות בחטיבת הביניים, החלטתי לצאת לדרך חדשה ועצמאית ולפרוץ את גבולות המערכת ואת הגבולות של עצמי. בדרך זו, אני שואפת לייצר לילדים הזדמנויות לקדם ולפתח את עצמם, להעצים אותם מבחינה רגשית ולהעניק להם כלים ללמידה בהם יוכלו להשתמש גם בחייהם הבוגרים.